התכנית ללימודי מגדר אוניברסיטת תל-אביב
הפקולטה למדעי הרוח
ע"ש לסטר וסאלי אנטין

האם יש מוח "נשי" ומוח "גברי"?

במפגש החמישי של קבוצת הדיון בנושא בריאות ונשים התארחה פרופסור דפנה יואל שדברה על התייחסות מדעית להבדלים בין מבנה המוח של נשים ושל גברים.

 

האם ישנן תכונות "גבריות" או "נשיות" המאפיינות מגדר?

קיימת הנחה חברתית שנשים וגברים שונים באופן מהותי, שנשים מנגה וגברים ממאדים, וששוני זה נובע מהבדלים ביולוגיים בין נקבות וזכרים. משמעות ההנחה היא שיש לפחות תכונה אחת שמבחינה בין גברים לנשים (למשל, שכל הנשים גבוהות בתכונה זו מכל הגברים). באופן כזה ניתן להניח חלוקה דיכוטומית בין המינים. אולם מעל 50,000 מחקרים בפסיכולוגיה שבדקו הבדלים בין נשים לגברים מלמדים שאין תמיכה מחקרית להבדל כזה בין גברים לנשים. אין שום משתנה פסיכולוגי שמבחין באופן דיכוטומי בין המינים. גם הבדלי המין המעטים שקיימים הם קטנים-בינוניים וקיימים מעט הבדלים גדולים, אך בכל המקרים יש חפיפה רבה בין ההתפלגויות של שני המינים. למשל, קיימת טענה שגברים יותר טובים מנשים ברוטציה מנטלית, אך זה נכון רק בגירויים מסוימים, וגודל ההבדל הוא בינוני. בנוסף, אם נשים מתאמנות עם גירויים ברוטציה מנטלית  או משחקות במשחקי מחשב– ההבדל נעלם.

 

אם כך מדוע נדמה שיש הבדלים גדולים ומהותיים בין המינים על אף שבדיקות מעבדה לא מוכיחות את זה?

במעבדה בוחנים יכולת ובמרחב מחוץ למעבדה אנו צופים בהתנהגות. ההתנהגות מושפעת ממשתנים רבים שיכולים להטות את התוצאה והיא זו שמשאירה רושם כזה על החוקרים.

התנהגות מושפעת מגורמים רבים (מצב, ציפיות וכו). למשל, טענו שגברים משתמשים בתקשורת על מנת להשיג היררכיה ואילו נשים - כדי לשמור על הקשר. התברר שההבדלים בין המינים בתקשורת נובעים מהבדלי סטטוס - אנשים בסטטוס גבוה מדברים בדיבור "גברי" ואילו אנשים בסטטוס נמוך מדברים בדיבור "נשי", וכיון שסטטוס אינו מתחלק באופן שווה בין המינים, נראה לנו שנשים מדברות דיבור "נשי" וגברים דיבור "גברי".

חלוקה לקטגוריות משפיעה על תפישה שונה של התנהגות – עצם חלוקת העולם לשנים יוצרת הטיות בתפישה. כך למשל, קיימת הנחה שבקב' האחרת ישנה הומוגניות, בעוד שבקבוצה שבה אני נמצא/ת קיימת שונות. כל קב' תתפוש את עצמה כטובה יותר, תיטה להגזמה בהבדלים בין קבוצות.

 

הסמכות שלנו לגבי שני המגדרים משפיעות בכמה דרכים:

עיוות המציאות ופירושה בהתאם לדרך שבה אנו תופסים את הסכמה גורמים להטיות בתפישה - הוספת פרטים המתאימים לסכמה והשמטת פרטים שאינם עומדים בקנה אחד עם הסכמה. התפישה שלנו היא פעולה של פרשנות, היכולת לראות משהו "נקי" כמעט ואינה אפשרית. לכן סכמות הן מאד חשובות.

 

התרבות שלנו מדגישה את ההבדלים.

 

במחקר מסקנדינביה הראו שלמרות מדד אובייקטיבי זהה אנשים העריכו קולגות נשים  פחות לעומת גברים מתאימים למרות שברמת האוביקטיביות שניהם היו באותה רמה. נשים בעשירונים 20%-99% קיבלו הערכה כמעט זהה ושווה לדרוג של גברים באחוזון ה 40. רמת ההטיה כ'כ חזקה שלא רואים את ה"אמת" אלא רק את הקטגוריה. ניתן לראות דוגמאות דומות בניסוי של שליחת CV זהה תחת שם נשי או גברי. הגברים יקבלו יותר פניות.

 

גם למידע זהה בין המינים נתייחס באופן שונה, לפי סכמות מגדריות. הידיעה שדברים הם אותו הדבר לא תשנה את הסכמה בראש כי התפישה יותר חזקה מהמציאות. מתייחסים לאינפורמציה שמתאימה לסכמה כיותר אמינה מאשר אינפורמציה שלא מתאימה לסכמה (על תינוקת פעילה אנו אומרים "כמו בן", כדי לחזק את הסכמה שבנים פעילים ומתעלמים מהעובדה שגם בנות, כמו התינוקת הזו, יכולות להיות פעילות).

למרות שהעולם "ממוגדר", מבחינה מחקרית לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין המינים.

 

הבדלים במוח בין הגברים לנשים:

1.      sexually dimorphic nucleus of the preotic area – במכרסמים נמצא גודל הגרעין די-מורפי שאצל זכרים יותר גדול פי 5-7 לעומת נקבות. קשור למנגנוני בקרת הרבייה. בבני אדם לא מצאו אזןרים שמראים הבדל בסדר גודל כזה.

2.      לגבי אזורי מוח שמעורבים בהתנהגות, קוגנציה, רגשות, אישיות וכו' - אם יש הבדלים הם בד"כ קטנים ויש חפיפה בין המינים.

3.      המוח של גבר גדול אבסולוטית לעומת נשים אך כשמתקננים ביחס למשקל וגובה הממצא מתבטל. בנוסף, אצל גברים החדרים, פרופורצית החומר הלבן והאמיגדלה גדולים יותר מאשר אצל נשים, ואצל נשים הקורטקס עבה יותר, ופרופורצית החומר האפור וההיפוקמפוס גדולים יותר מאשר אצל גברים.

4.      יש הבדלי מין במגוון מערכות ניורוטרנסימטרים

5.      הבדלי מין ברמה המיקרוסקופית: מס' נוירונים, צפיפות סינפסות, מבנה דנדריטים, מס' תאי גליה- לא ידוע לנו מה זה אומר. 

ישנם הבדלים במוח בין המינים אך הם אינם נבנים ל"מוח נשי", ול"מוח גברי". בכל המדדים התפקודיים קיימת חפיפה בין המינים. לא ניתן להסתכל על מוח ולדעת שהוא של גבר או של אשה.

 

האם קיים הבדל בתפקוד? הבדלי מין והדמיה תפקודית

רוב מחקרי ההדמיה התפקודית לא בודקים הבדלי מין. ברוב המטלות אין הבדלי מין ואם בודקים מין, הרי שלא מוצאים הבדל עקבי. מחקרים שמצאו הבדלים בדקו איזה אזורים עובדים במוח ומצאו שיש הרבה מאד דימיון והתוצאות אינן קונסיסטנטיות או לא באותם אזורים בכלל. לא ברור מקור ההבדל (ארגון שונה של המוח, בבצוע/קושי, אסטרטגיה) וכן לא ניתן לדעת אם מקור ההבדל הוא מולד או נלמד

 

אז למה נדמה שיש הרבה הבדלים בהדמיה תפקודית?

ההבדלים מודגשים והדומות לא. קיימת נטיה לפרסם מחקרים שמוצאים הבדל על פני כאלו שלא מוצאים הבדל. בנוסף, גם במחקרים ישנה הטיה סטראוטיפית: תוקפנות חוקרים על זכרים, התנהגות הורית חוקרים על נקבות. בחיפוש בכותרות המאמרים יקפצו מאמרים שבכותרתם היה רשום "הבדלי מין" ולא "דמיון".

 

ממשיכים להתייחס להבדל מין גם כשמחקרים מאוחרים יותר לא מצאו אותו. אחת הדוגמאות היא שממשיכם לצטט הבדל שנמצא ב-1977 לפיו אחרי שבץ שמאלי לגברים סיכוי גבוה פי 3 מנשים להפוך אפתיים, למרות שבמחקר משנת 2008 לא נמצא הבדל.

האמונה, כאמור היא שיש הבדלי מין בהתנהגות, שיש הבדלי מין במוח והבדלי המין במוח הם אלו שגורמים להבדלי התנהגות. אולם קשה למצוא קשר סיבתי בין הדברים. נהפוך הוא: יש הבדלי מין במוח המונעים הבדלי מין בהתנהגות - אצל הנברן קיים אזור במוח הקובע התנהגות הורית. נקבות צריכות להיות בהריון ובעקבות זאת מטפלות בגורים. אצל זכרים לא קיים המנגנון בעקבות ההריון, והאזור במוח מפצה על המנגנון ההורמונלי. מאחר והאזור במוחם של הזכרים מפותח יותר מאצל הנקבות אין הבדלי מין בטיפול בגורים. אם יפגעו בעיצבוב זה הזכרים יפסיקו את הטיפול בגורים מפני שאין להם הורמונים כמו אצל הנקבות.

 

כלומר, השונות האנושית בין בני אדם היא עצומה אבל ההבדל זכר/נקבה אינו מה שמבחין ביניהם בכל הנוגע ליכולות, לתכונות אישיות. זהו מיתוס המחוזק ע"י הפטריארכיה.

 

איך מסבירים הבדלי מין בנוירו/פסיכופתולוגיה (לדוג' שנשים יותר בדיכאון, שיש יותר גברים סכיזופרנים, אוטיסטים)?

חלק מההסבר הוא תוצאה של המגדר וחלק של המין, אך לא מדובר במשתנה יחיד. "צורה נקבית" ו"צורה זכרית" הן פונקציות של סביבה ואינן מאפיינות מין. גם אם המוח זהה, יתכן שתגובתו למצב מסויים היא שונה. בדומה לדיון על גנטיקה וסביבה – אין השפעה אחידה אלא זה קשור לאינטראקציה אישית בין הגנים לסביבה.

 

האם יתכן שההבדלים הם תוצאה של הורמונים?

נמצא דמיון בהורמונים בין זכרים לנקבות בנושא הורות, בשני המינים ישנה עליה בטסטוסטרון בעקבות נצחון. אצל חיות (למורים) מצאו שההבדל הוא לא הורמונלי אלא אחר. בנוסף, האבולוציה יכולה לגרום לשינוי בתגובה להורמון, או בתפקיד שלו הוא משמש.

 

מה ניתן להסיק?

למרות כל הממצאים הללו, החוקרים עדיין חושבים שהם לא מצאו את ההבדל, שהמדגמים קטנים, המטלות שונות, אך אינם מטילים ספק בעצם האמונה שקיים שוני.

"חוקרי מוח וגברים נשים ולדים בכל העולם מסכימים... שיש הבדלים במוח נשי וגברי... שלמרות שהם בעיקר דומים, המוח של הזכר האנושי הממוצע שונה מהמוח של הנקבה האנושית הממוצעת באופנים חשובים וניתנים לניבוי...אך עדיין לא מצאו אותם"

 

ד"ר דפנה יואל טוענת שאולי עצם האמונה לא נכונה. ההגמוניה פועלת ברמת השיח- היא מבנה את הדרך בה אנשים חושבים. מחשבה אחרת היא מחוץ לשיח, משמעה לחשוב את הבלתי ניתן לחשיבה, לחשוב את ה-unthinkable . לדעתה מאחר ולא מדובר בשתי קבוצות שונות, אלא בקבוצה הטרוגנית אחת, תמיד קיים שוני בתוך הקבוצה. מעבר לכך, גם אם מוצאים הבדל במוח, יש לשלול את כל המשתנים האחרים שיכולים להשפיע. בדרך כלל בודקים מוח בוגר. יתכן שהבדל נלמד, להבדיל מהבדל מולד, כי המוח משתנה ללא הפסקה. ברור שהבדלים בהתנהגות מגדרית יגרמו גם להבדלים במוח.

 

דיון

 

מה ניתן ללמוד ממחקרים אודות מינים (Species) אחרים לגבי תחום/אופן המחקר?

קיים דמיון של 99.9% בין הגנום של קופים לבין זה של בני אדם. למרות שבהסתכלות חיצונית היינו מצפים שיהיה הבדל בגנום, בפועל – אין. אם הכל היה טבוע בגנים ובאפקטים אפי-גמטיים, שני species שונים היו צריכים להראות שוני. מכאן ניתן להסיק, שאולי הכלים שבהם אנחנו משתמשים כדי לאפיין את השוני הם שגויים. אולי אנחנו רואים את ההבדל אבל "מכים" בכלי הלא נכון כדי לאתר אותו.

 

מין או מגדר?

ההבדלים הביולוגיים בין מוח של נשים לזה של גברים יכולים להסביר הופעת מחלות הנובעות מהמין (זכר/נקבה). כיום יש רפואה מגדרית" הכוללת "sex medicine" ו"gender medicine", כלומר חלק מהמחלות נובע מהמין וחלק מהמגדר. בציבור קשה לשמור על האבחנה הזו.

 

מה המשמעות החברתית?

הביולוגיה לא אמורה לקבוע ערכים ומוסר. גם אם נגלה שלגברים יש יותר טסטוסטרון מנשים ולכן הם אלימים, זה לא אמור לשנות לגבי הטיפול. די להוכיח שיש הבדל (חברתי, ביולוגי או אחר) כדי שיקום הצורך להתערב. אין חשיבות למקור של השוני. על פניו, ניתן לחשוב שאין לכך סיבה ביולוגית. קיימות תרבויות אנושיות פחות פטריארכליות עם פחות אלימות מבחברה המערבית. כמו כן קיימות עדויות דומות מחברות עתיקות. המקור לאלימות יכול להיות חברתי. אבל מחקרים בבני אדם הם קורלטיביים ולא סיבתיים ולכן לא ניתן להבחין בוודאות בין הסיבה לתוצאה. כשיש צורך בטיפול זה פחות חשוב. די בכך שיש אנשים יותר אלימים כדי שמוסרית נהיה מחויבים לתת להם טיפול, ללא קשר לביולוגיה. ולהפך, מן הקבוצה עלה שכאשר מוצאים תרומה חברתית להבדל מסוג כזה, יש להתמקד בשינוי המשתנה החברתי לפני מציאת ההבדל הביולוגי. 

 

ניתוח על של המחקרים הקיימים

מניתוח המחקרים רואים שלא מצאו הבדלים ולפעמים אפילו שמצאו שאין הבדל. כאשר חוקרים מוצאים ממצא שלא התכוונו למצוא יש לחשוד בנכונות ההשערה הראשונית. מן הצד השני, משתתפים העלו את הטענה שגם מטא-אנליסיס של מחקרים אינה מילת קסם.