מדיניות ההנקה
מציגה: יעל ברוידא
סיכום מפגש מיום 3.11.10
המפגש נפתח בשאלות מהו מקור הלחץ הכפול שלו נתונות נשים במחלקות היולדות? כיצד קורה שנשים שרוצות להיניק חשות שבתי החולים מציבים בפניהן מכשולים, ואילו נשים שלא רוצות להיניק חשות לחץ להיניק?
נשים השוהות במחלקות היולדות חוות לחץ כפול. מצד אחד, בתי החולים מעודדים את הנשים להיניק: קירות המחלקות מרוצפים בפוסטרים המפרטים את יתרונות ההנקה, ונשים רבות שלא רצו או לא הצליחו להיניק, מספרות על נזיפות מצד צוותי המחלקות. מצד שני, נשים רבות מספרות שהן רצו להיניק, אך התקשו ולא קיבלו הדרכה פרטנית ויעילה. נשים אלו חשו שהצוות מעדיף לתת לתינוקות בקבוק תמ"ל (תרכובת מזון לתינוק, כגון מטרנה, סימילאק, רמדיה וכדומה), במקום להשקיע זמן בעזרה מעשית בהנקה.
בהצגת הדברים הציעה יעל שהלחץ הכפול נובע משני הכוחות הגדולים הפועלים בתוך בתי היולדות: המגמה ההולכת וגוברת של משרד הבריאות ושל בתי החולים לעודד ולקדם הנקה, לצד התועמלנות של חברות התמ"ל. תועמלנות זו מגובה בברית חזקה בין בתי החולים עצמם ובין החברות המסחריות, שמשלמות סכומים אדירים עבור הזכות לתרום תמ"ל למחלקות ומתבטאת בחלוקה ישירה של דוגמיות (או שוברים לקבלת תמ"ל) כחלק מ"חבילות שי". לטענתה של יעל, בתווך בין הצוות הרפואי לחברות התמ"ל, נאלם קולן של הנשים.
בשנת 2000 היה נסיון להעזר בחקיקה על מנת להפחית את הלחץ שמפעילות החברות המסחריות על הנשים במחלקות היולדות. חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי הגישה הצעת חוק, שמטרתה להגביל את השיווק והפרסום של תמ"ל בתחומי בתי החולים והמוסדות הרפואיים. על אף המאמצים הרבים של גוז'נסקי, ולאחר הדיונים הארוכים שנערכו בועדה לקידום מעמד הילד, נפל החוק כבר בקריאה ראשונה בשנת 2002, בעיקר לאור התנגדותה של חברת הכנסת יעל דיין. אחרי פרשת רמדיה שוב הוגשו שתי הצעות חוק דומות, אך הן לא נדונו כלל.
הדיונים בהצעת החוק של גוז'ינסקי מספקים הצצה מעניינת לאופן שבו המשפט מדבר על הנקה. את מרכז השיח תופסים היתרונות הבריאותיים שמקנה ההנקה לתינוקות ומכאן גולש השיח לאחריותן של האמהות להיניק. היתרונות המצויינים עבור האישה עצמה הם בדרך כלל יתרונות פונקציונליים, כמו הנוחות של האפשרות להניק בכל עת ובכל מקום, הירידה במשקל, יתרונות כלכליים וכו'. הישענות זו אמנם מסייעת לשכנע את הציבור, ובפרט את המחוקקים, בחשיבותה של חקיקה העוסקת בהנקה, אך היא מובילה לזניחת זכויותיהן של נשים לאוטונומיה על גופן ולבחירת אופן הזנת ילדיהן. בנוסף, ההתמקדות באחריותן של הנשים להיניק מטילה את אחריות להצלחת ההנקה על כתפי הנשים בלבד.
המשפט, שמעודד באופן חד משמעי את הנשים להיניק ולבחור בהנקה, אינו מטיל על המדינה אחריות אקטיבית כלשהי על מנת לסייע לנשים בהצלחתה. כך, במקום לקדם את הנשים ולאפשר להן בחירה טובה יותר בין הנקה לאי-הנקה, מקבע העיסוק המשפטי בהנקה תפיסה פטריארכלית.
תמצית הדיון ונקודות עיקריות שעלו
תמיכה מוסדית
משרד הבריאות קיבל מדיניות והחליט לתמוך בהנקה. גם אם הסיבה לתמיכה היתה מחקרים שנבדקו, קיימת חשיבות לכך שגוף ממשלתי כמו משרד הבריאות תומך בהנקה. החלטה זו משפיעה על נשים ומסמלות העדפה של האם והילד כיעד לאומי. האבות כמעט אינם חלק מהשיח. יש לזכור כי בריאות האישה ובריאות הילד הם רק פן אחד של הנקה. הנקה משפיעה גם על המשפחתיות, על הקריירה, על חזרה לעבודה. תמיכה מוסדית הדוחפת לכיוון הנקה מדגישה פחות כיוון של בחירה. יש לעודד "הנקה מדעת". הקבוצה טענה שהדגש צריך להיות מה נשים רוצות, ולא רק החשיבות לתינוק.
בחירה
הקבוצה הסכימה שיש לעודד שיח של בחירות של נשים, תוך הבנה שמבחינה אסטרטגית קשה לקדם זכויות נשים סביב רטוריקה של בחירה או אוטונומיה. כל אישה צריכה לחשוב בעצמה. אבל האישה נמצאת בתוך מערכת חברתית מסוימת וגם רצונו של בעלה ומשפחתה הם חלק מהרצון שלה. במקום שבו החוקים תומכים באמהות, קשה לצאת לשיח של בחירה. קל יותר לקדם נושאים של "בריאות תינוקות", "אומה חזקה", טיעונים כלכליים כמו מספר ימי אשפוז מופחת, פחות אובדן ימי עבודה. השאלה הגדולה יותר היא כיצד לחנך נשים לחשוב מה הן רוצות.
זמינות למידע מאוזן
הקבוצה הסכימה שאישה שבחרה ורוצה להניק צריכה זמינות למידע בזמן כדי לא לפספס את המועד.
ישראל חתומה על אמנה המדברת על הגבלה בשיווק של תמ"ל ואוסרת על שיווקם ופרסומם ע"י עובדי בריאות. השיווק בבתי החולים הוא בניגוד לאמנה זו. המאבק בין קמפיין פרסומי של משרד הבריאות התומך בהנקה ובין בקבוק תמ"ל שניצב מול אם השוכבת במחלקת יולדות ומתקשה להניק אינו מאוזן ולא מפתיע שנשים רבות המתקשות בהנקה בוחרות בבקבוק בסופו של דבר. אם העיסוק בהנקה בבתי החולים לא היה כל כך ממוסחר, ייתכן שניתן היה להגיע למידע מאוזן יותר באופן פרטי, אך גם מידע שניתן בשטח הוא מוטה. ארגונים ופעילים הפועלים בשטח כדי לסייע לנשים להניק מאוד מכונסים בעמדה התומכת בהנקה וגם הם מקשים על בחירה אמיתית. הקבוצה טענה שנדרש כוח עזר חדש שיספק את המידע ויאפשר לגיטימציה לבחירה אמיתית. בנוסף, צריך להעלות למודעות של נשים שיש לקחת בערבון מוגבל מי שמציע מידע/עזרה בדבר שירות ממוסחר גם אם הוא עושה זאת תוך שימוש ברטוריקה של קידום בריאות.
עזרה מעשית
קבוצת הדיון התייחסה ליועצות ההנקה וראתה בהן כלי חשוב כדי לסייע לנשים המתקשות בהנקה. יועצות הנקה במחלקות יולדות מהוות קריטריון חשוב לבחירה במקום הלידה. מבחינה מוסדית, אין תקן ליועצת הנקה מטעם המחלקה, ובמקרים רבים היועצות עובדות כאחיות או מגיעות כמתנדבות מן החוץ. עם החזרה הביתה, כדי לקבל עזרה מיועצת הנקה מתנדבת נדרשת נגישות למידע שאינה פשוטה עבור נשים שצריכות לטפל בתינוק בן יומו. נשים רבות לא מוצאות פתרון לקושי. רצוי לספק מידע לנשים עוד בהריון ואכן, בקורסי הכנה ללידה ישנם לפחות שני שעורים המדברים על הנקה ומלמדים מה לעשות, אך לא בטוח ששעורים כאלה יכולים להחליף סיוע פרטני.
חסמים כלכליים
קיימת אפשרות לשלם 300-400 ₪ השתתפות עצמית ליועצת הנקה מטעם הביטוח המשלים, אך נשים מאוכלוסיות חלשות יותר מבחינה כלכלית לא יכולות לאפשר לעצמן תשלום כזה. עבורן מהווה סכום ההשתתפות העצמית חסם כלכלי שאינו מאפשר נגישות לשירות כזה. כתוצאה מכך, בפועל הסיוע למי שנתקלת בקושי בהנקה מאוד לא נגיש. גם בהמשך, ההנאה מהנקה היא פריבילגיה של בנות המעמד הגבוה, כולל יתרונות כלכליים, דרישה למעביד להקצות חדרי שאיבת חלב וכו'. בהעדר סביבה תומכת: תנאים סוציו אקונומיים, משפחה, עבודה – גם עזרה מעשית לא תוכל לסייע. בהצעת החוק האופציה של עזרה מעשית נשמטה בין טיוטא אחת לאחרת. כדי לאזן ולאפשר בחירה אמיתי נדרש חוק שיחייב בית חולים לספק סיוע מעשי.
איפה צריכות הפמיניסטיות לשים דגש? האם זה פמיניסטי להניק?
פמיניזם הוא ההעצמה הנשית. אין פמיניזם אחד. פמיניזם משמעותו הלגיטימציה גם להניק, גם להשאר בבית, גם לחזור לעבודה. לכן הוצע שהנגיעה הפמיניסטית צריכה להמנע ממאבק לשוויון פורמלי ולהתמקד בתביעה לשוויון מהותי. קודם יש לערער את המבנה הבסיסי ואת הגישה הליברלית התומכת בשוויון פורמלי. חשוב לשבור את הדיכוטומיה בין הנקה לחובה להשאר בבית. יש לאפשר לשמור על פוטנציאל הפוריות, האמהות עבור אלו המעוניינות בכך ולאפשר במקביל גם גישות אחרות, כמו להקל על מי שמעוניינת לשוב לעבודה לעשות זאת: היום מדברים על חדרי שאיבת חלב שלא יחייבו את האם להשאר בבית אלא יאפשרו גם לגבר או למטפלת להניק בחלב האם. כמו כן, 'שעת הנקה' הוחלפה ב'שעת הורות' גם לגברים: "הזכות להעדר מהעבודה שעה ביום".
רשמה: שרון בסן
