קידום בריאות נשים בישראל -  כתיבה כתהליך של שינוי חברתי

במפגש השלישי של קבוצת הדיון בנושא בריאות ונשים התארחה טל תמיר שהציגה את פרויקט כתיבת ספר 'נשים לגופן', הנוגע למצב בריאותן של נשים בישראל. המפגש נערך בשיתוף עם משתתפות הקורס "בריאות ונשים" בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, קורס בהוראת ד"ר יעל בנימיני.

 

על בריאות

בריאות בהגדרתה הרחבה אינה רק מניעת חולי אלא היא מכלול של היבטים פיזיים, רגשיים, חברתיים, מעמדיים וכלכליים המשפיעים על מצבו הגופני והנפשי של הפרט וכן על איכות חייו. הבריאות היא שילוב בין רווחה (Welfare) לקיום נאות (Well Being) או "איכות חיים".

 

בריאות האישה

בריאות האשה מושפעת ממין וממגדר. מסורתית נהוג להבחין בין "מין" - פערים ביולוגיים ופיזיולוגיים בין גברים לנשים – ל"מגדר", הנובע מהבניות חברתיות, מציפיות חברתיות שונות מגברים ומנשים ומציפיותיהם/ן מעצמם. רפואה מגדרית" היא ענף מחקרי ואקדמי העוסק בקשר שבין רפואה למגדר, ובהשפעות החברתיות על תחלואה, טיפול ותמותה של נשים.

 

המצב הבריאותי, הגופני החברתי והנפשי של נשים הוא ייחודי ושונה מזה של הגברים. היותו של עולם הרפואה ממסד שנשלט על ידי גברים החל מראשיתו ובמידה רבה עד היום, הפך את בעיות הבריאות הייחודיות של נשים לשוליות ולעתים רבות בלתי ידועות או בלתי מובנות. המבט על בריאותן של נשים נגזר מתוך בריאותם של הגברים.

 

נתונים אפידיומיולוגיים, רפואיים:

הידע על הפיזיולוגיה האנושית נאסף בעיקר באמצעות שיטות מחקר מדעיות מסורתיות. במהלך השנים, הגוף הגברי היווה מודל למחקר. 2/3 מן המחלות הפוגעות בשני המינים, נחקרו בגברים בלבד ומרבית התרופות נוסו על גברים בלבד. ככל שיש יותר מחקרים ומימון לרפואה מגדרית, מתגלה כי נשים וגברים שונים באופן מובהק ובלתי צפוי בכל מערכות הגוף. כך למשל: מחלות לב או הבדלים ביולוגיים מכתיבים טיפול שונה למשל לעורקיהן הצרים יותר של נשים המגדילים את הסיכון לסיבוכים ניתוחיים; דוגמא נוספת היא הבדלים בפירוק המטבולי של תרופות ותגובתן של נשים להרדמה המחייבים התאמת מינון.

 

גורמים חברתיים:

מחקרים רפואיים קלאסיים לא בדקו את השפעתם של גורמים תרבותיים, חברתיים ומגדריים משום שהם נחשבו לא רלוונטיים. אולם עקב מיקומן המשני של נשים בחברה נשים חשופות יותר למצבים העלולים לגרום לפגיעה בבריאותן כגון: עוני; אפליה; היעדר נגישות לשירותי בריאות; חוסר מודעות לזכויות ולמידע; תנאי עבודה קשים ו/או שכר נמוך; אלימות במשפחה והתעללות מינית. יותר נשים הן חד-הוריות, קשישות הגרות בגפן או נשים עם מוגבלות. נשים חשופות יותר ללחצים תרבותיים הנוגעים למשקל ולמראה חיצוני ונוטות יותר לפתח הפרעות אכילה. בנוסף, נשים נתונות יותר ללחצים בשל הדרישה לנהל קריירה ומשפחה במקביל; במרבית המשפחות נשים הן המטפלות העיקריות. מחקרים שונים מראים כי תופעות פיזיות קשורות לא רק לגורמים ביולוגיים אלא גם למגוון סיבות פסיכו-תרבותיות.

 

בריאות נשים בישראל

מצב בריאות הנשים בישראל מדאיג ומצריך הקדשת משאבים מרובים יותר והעלאת מודעות הן מצד הגורמים המטפלים והן מצד הנשים עצמן. מערכת הבריאות בישראל נותנת מענה בעיקר לתחלואה גופנית בקרב נשים וחסרה גישה הוליסטית יותר הרואה את בריאות האשה כמכלול של היבטים גופניים, נפשיים ותרבותיים. בחינה מדוקדקת של נתונים סטטיסטיים בנושא בריאות האישה בישראל מגלה קשר ברור בין מעמד כלכלי וחברתי לבין מצב בריאותן של נשים. מעמדן של נשים בישראל ירוד יחסית לגברים, הן כלכלית והן בריאותית, בפרט אצל נשים מאוכלוסיות חלשות.

 

נתונים אפידיומיולוגיים, רפואיים:

גורם התמותה מספר 1 בישראל בקרב נשים הוא מחלות לב, אך מחלות לב בנשים הוא תחום שנחקר פחות מידי, מאובחן פעמים רבות באיחור משמעותי ומטופל טוב פחות. סימני התקפי לב אצל נשים יכולים שונים מאד מהסימנים אצל גברים ועל כן אבחנה מאוחרת או שגויה ונטייה פחותה לגשת לאשפוז אצל נשים הם בעלי משמעות רבה. רוב הנשים אינן מודעות לעובדה זו ולכך שהן בסיכון ללקות באירוע לב. אבל הנשים אינן לבדן: רוב הרופאים/ות אינם מודעים לכך גם הם. מחלות לב עדיין נחשבות מחלות של גברים. מחקרים מראים כי אבחון של מחלות לב אצל נשים מתרחש בממוצע 5 או 4 שנים מאוחר יותר מאצל גברים. תמותה לאחר אוטם ראשון בשריר הלב ואירוע של אוטם חוזר, גבוהות יותר בנשים מאשר בגברים.

תוחלת החיים של נשים בכל העולם גבוהה יותר משל הגברים. נשים בישראל חיות בממוצע עד גיל 81 בערך ואילו גברים עד גיל 77. אך ראייה השוואתית של חתכי רוחב בינלאומיים ממדינות מערביות שונות מגלה שמצבן של הנשים הישראליות בכי רע: בהשוואת תוחלת החיים על פי מין בין 10 מדינות מערביות, וישראל ביניהן, נמצאים גברים ישראלים במקום השלישי מלמעלה בתוחלת חייהם (אחרי שבדיה ויפן) ואילו הנשים הישראליות ממוקמות במקום השמיני הנמוך בהשוואה לנשים ממדינות מערביות אחרות.

 

גורמים חברתיים:

ישראל מחזיקה בשיא עולמי בשימוש בטיפולי פוריות, שהינם בעלי השלכות בטווח הקצר והארוך על בריאותן של נשים. בנוסף, נשים רבות נוטות להזניח את הטיפול בעצמן. נשים בכלל, ונשים מעוטות יכולת בפרט, מטפלות קודם כל בבעיות רפואיות שדורשות מימון עצמאי של שאר המשפחה ורק אחר כך בעצמן.

תופעות אלו מורידות באופן משמעותי את איכות חייהן של הנשים, יוצרות תלות שלהן במערכת הרפואית, בבני משפחתן ומחלישות אותן אישית וכלכלית.

 

כתיבה וקריאה כשינוי חברתי

התפיסה הפמיניסטית היסודית לפיה "האישי הוא הפוליטי" נקשרת לרוב בזירות שנחשבו ציבוריות באופן מסורתי, דוגמת עולם העבודה, התקשורת והפוליטיקה הממסדית. לעומת זירות אלה, היחס לגוף הנשי נע ונד לאורך השנים על אזורי הספר שבין פרטי לציבורי: מחד, בכל הנוגע למיניות ולמין, נדמה לעיתים שאין תחום "פרטי" – קרי מושתק ומופנם – יותר מהגוף הנשי.

גופן של נשים מודר מתשומת הלב הציבורית, בין אם מדובר בתהליכים טבעיים במעגל החיים, הנתפשים לא אחת כמחלות, דוגמת לידה ומחזור הווסת, ובין אם מדובר בשיחות על הנאה מינית ואוננות, שנחשבות עדיין לטאבו גם בחברות שמחשיבות עצמן כליברליות ומתקדמות. מאידך, הגוף הנשי משמש פעמים כה רבות כספרה ציבורית עד כי לעתים נדמה שלא רק שהוא איננו שייך לנשים, אלא שהוא נתפס ככלי בשירות החברה. כך למשל ביחס הפולשני בזמן היריון או כשגופן של נשים משמש כאמצעי השיווקי המועדף על משרדי פרסום או מסמל את גבולות התרבות.

 

 

הספר האמריקאי - Our Bodies Ourselves

בשנות ה70, בארצות הברית קבוצת נשות בוסטון אספה מידע באמצעות ראיונות ושיחות עם מגוון נשים,  והוציאה לאור ספר שנכתב על ידי נשים והיה מיועד לנשים, ספר מהפכני שעסק בנושאים מושתקים. הספר יוצא לאור עד היום, מעודכן בכל 5 שנים. בנוסף מוציאות נשות בוסטון גם ספרי לוויין. גרסאות שונות של הספר יצאו לאור בלמעלה מ-20 מדינות בעולם, בשפות שונות. בישראל הספר יצא לאור לראשונה בעברית ב-1982, גופינו עצמיותינו, בהוצאת המין השני, שלקחה על עצמה להוציא לאור מגוון של ספרים פמיניסטיים. היה זה תרגום של כחמישית מהספר בעוד הפרוייקט העכשווי עוסק בהתאמה תרבותית.

 

"נשים לגופן" ו"אל מרה וקאיאנואה"

עמותת 'נשים לגופן' הוקמה ב 2005 כדי להעלות לסדר היום הציבורי את מצב בריאותן של נשים ממגוון הקבוצות בישראל וכן מתוך כוונה ליצור מאגר ידע בהיר, ברור ונגיש שיאפשר לנשים להכיר את גופן, מיניותן ובריאותן, ולהשתמש בשירותי הבריאות בצורה מושכלת ומלאה. דרך הפעולה: יצירת מערך ידע מקיף הנוגע לבריאות נשים בישראל בעברית ובערבית באמצעות: ספרים, מרכז מידע באינטרנט, הרצאות וסדנאות המעודדות מפגש ודיבור של נשים ממגוון תרבויות, מעמדות וגילאים בנושאים של בריאות וכל מה שקשור אליה.

 

העמותה לקחה על עצמה לכתוב ספר כדוגמת הספר האמריקאי באופן בהיר וברור המותאם תרבותית לישראל (לדוברות עברית ולדוברות ערבית). זהו מארג המשלב בין סוגיות הנוגעות לגוף, בריאות ומיניות של נשים בישראל לבין תחומי ידע שונים כגון: רפואה מערבית, רפואה אלטרנטיבית, תיאוריות ועשייה פמיניסטית, קטעי ראיונות עם נשים ממגזרים, מעמדות, גילים ומוצאים שונים.

 

העיסוק בשפה בספר נעשה מתוך ראיית הלשון ככלי לשינוי חברתי, כמכשיר להבניית מציאות. לא מדובר רק בשאלות של תרגום נכון והנגשה לאוכלוסיות שונות אלא גם בסימנים התרבותיים הישראליים שנצרבו בשפה. ההחלטות בנוגע לשימוש במילים צומחות מתוך אמונה ב"פעולת דיבור" (Speech Act) לפיה, הדיבור וכן, הכתיבה, הם פרקטיקה של עשייה יומיומית  לא פחות מהכוונות והמחשבות שלנו.

 

הקדשת ספר לחוויות הקשורות לגוף, ולגוף הנשי בפרט, היא סוג של עשיית מעשה בספרה הציבורית. מעשה שנועד להרחיבה ולערבבה עם הספרה הפרטית. המילה גוף מכילה בתוכה הן את הגוף המוחשי שלנו והן גופים מוסדיים. הספר עוסק ביחסי הגומלין ביניהם, מתוך ניסיון לצמצם את הפער בין הגופים ולפתוח את הקשרים, המפותלים לעתים. הספר הוא ספר של נשים אל נשים, הכתוב בלשון נקבה-רבות. עמותת נשים לגופן פועלת מתוך אמונה בנשים כמקור סמכות ביחס לגופן וכשותפות מלאות לקבלת החלטות, החל מבריאות אישית וכלה במדיניות הבריאות הציבורית.

 

נקודות עיקריות בדיון

אופן הכתיבה

שאלות רבות התייחסו לאופן כתיבת מאגר ידע שכזה. האם להכניס מילים חדשות לז'רגון המקצועי? האם עצם הכנסת מילים שכאלה ישפיע בפועל על השימוש במילה? המשתתפות בקבוצה טענו שהשמות המתארים תופעות של בריאות ונשים מאוד חשובים והציעו לערער על שמות קיימים, למשל תקופות גיל כמו זיקנה או גיל מתקדם. הוצע שכל אישה תחליט עבור עצמה מתי הגיעה לשלב הזה, ואם היא בגיל מתקדם - לאן היא מתקדמת.

 

עד כמה להתעמת עם הממסד הרפואי? בתחילה הכתיבה התעמתה עם הממסד הרפואי, אולם בסוף הוחלט שאם רוצים שהספר ייקרא ע"י רופאים ויהיה חלק מהספריה שלהם, עדיף לוותר על הטון הלוחמני. המטרה היתה לסחוף את האנשים. עם זאת, ישנם בספר כמה סוגי ניסוחים. מאחר וכל פרק הוא יציר של הקבוצה שיצרה אותו, כל פרק נראה בסופו של דבר שונה מאוד מרעהו. לאור ריבוי הכותבות אין אחידות רבה בין הפרקים בספר.

 

הרעיון הוא לגרום בסופו של תהליך להתעצמות. לכן מעבר לכתיבה נעשה נסיון לעבור מהידע התאורטי לפרקטיקה באמצעות מתן מידע מסוג "דע מה לשאול" כדי שנשים תוכלנה לעשות שימוש בידע מהספר.

 

קהל יעד וייצוג הולם

בעמותת נשים לגופן פעילות נשים יהודיות ופלסטיניות בישראל ממגוון תרבותי, דתי, גילאי ורב-מקצועי, הפועלות למען קידום בריאות נשים בישראל.  בספר 29 פרקים ומבוא, ועוד 2 פרקים יעלו על האינטרנט המיועדים לאוכלוסיות צעירות : מין בטוח והיריון לא מתוכנן. הוא כולל תשובות בעברית לשאלות שנשים חוששות לשאול בקול רם, או שאינן יודעות היכן למצוא את התשובה. המטרה היא להתייחס אל הספר כנתב הכולל מידע חשוב ראשוני ומפנה הלאה. שאלת קהל היעד והנגישות לספר היתה שאלה שיש לתת עליה את הדעת. האם להתמקד באוכלוסיות שהאינטרנט לא זמין לה? יתכן שמי שיש לה נגישות לאינטרנט לא תפתח את הספר. בנוסף, בשל היקפו הרחב של הספר, לא כל אישה תוכל לרכוש אותו בקלות. בעיות אלה הובילו לשאלת שכבות האוכלוסיה שייוצגו בספר.

עלה קושי בייצוג כל שכבות האוכלוסיה. הוחלט כי הספר לא יפנה לבנות העדה החרדית, למרות שהוא כן פונה לנשים דתיות. ההנחה היתה שנשות העדה החרדית לא תכנסנה ספר מסוג זה הביתה בשל הפרקים הנוגעים במיניות. עלתה מחשבה לפרק את הספר לכרכים, אך הוחלט שלא להפריד את המכלול כפי שלא ניתן להפריד חלקים שונים בגוף האשה.

בנוסף, ישנן מספר אוכלוסיות שדרשו התייחסות ייחודית. למשל חלק מנשות האוכלוסיה האתיופית אינה משתמשת במדיה ספרותית ולכן סרבו להתראיין. אוכלוסיה זו מחייבת שימוש במדיה ויזואלית יותר. גם מידת הפתיחות בקרב נשים אלה פחותה יותר.

 

כיצד לשווק את הספר?

בארה"ב הספר נקנה הודות לשם שרכש בעבר. בארץ חברות העמותה פועלות בהתנדבות וקיים קושי באפשרויות השיווק. המשתתפות בקבוצה הציעו ארגונים, גופים אקדמיים וציבוריים שונים וכן תעשייניות ומנכ"ליות שיוכלו לעזור ולקדם את שיווק הספר באמצעות ימי עיון ומימון נקודתי.